חסר רכיב

שפר אטל ז"ל

שפר אטל ז``ל
-
21/03/1916 - 10/04/2001
אטל שפר
בת הינדה ויצחק ירושיק
נולדה בטריסק, פולין ב-21.3.1916
עלתה ארצה ב-1936
נפטרה ב-י"ז ניסן תשס"א, 10.4.2001

האישיות הייחודית של אטל באה לידי ביטוי בדבריה על מקצועה - החינוך, בו היא מצאה עולמה, שדה לכישוריה, לטעם בחיים ובעבודה בשל הזרימה ההדדית ממנה לילדים ומהם אליה.
בית ההורים בו גדלה יחד עם אחיה ועם ההורים והסבים, בנוף כפרי, עם אב שגידל דגנים והוביל אותם לטחנת הקמח, עם האם האהובה בעלת חכמת לב נדירה, שידעה להעניק מערכיה לילדים. כל אלה עיצבו את אישיותה של אטל.
הייתה אשה אוהבת אדם, לא מתחשבנת, מבינה את המציאות הסובבת וגם בשלב השינויים בקיבוץ טענה "יש לקבל ולא להילחם, לא ללכת בבית נגד רצונות האנשים".
אטל נולדה בכפר קטן במזרח פולין, בבית שומר מסורת, לא אדוק. בבית דיברו אידיש וקראו עיתונות באידיש. למדה עברית. בגיל צעיר הצטרפה ל"השומר הצעיר" ועשתה בתנועה את כל שלבי ההתפתחות והפנמת ייעוד וערכים, עד לעלייה. כל זאת בהסכמת ההורים עד לרגע של העלייה. הניתוק מהמשפחה היה מבחן כואב לאטל אך המשימות והקשר החברתי לגרעין, גברו. בהגיעה ארצה נתקבלה עם הגרעין בקיבוץ "עין הקורא" (שער הגולן) וכעבור זמן התקשרה עם בנימין ז"ל, שהיה חבר בשער הגולן. אטל ביקשה לחזור לקיבוצה רוחמה ושם שהה הזוג שנים אחדות עד ששבו לשער הגולן, ובמרוצת הזמן היה לביתם האהוב. כאן נולדו שני ילדיהם – זהבה ויצחק, בתקופה של לינה משותפת, שהכבידה על הילדים ואימם (עובדת החינוך). החיים בשער הגולן היו הפרק היפה בחיי המשפחה, שהייתה מעורבת עמוקות במשק ובחברה.
לאחר שזהבה נישאה ועברה לעין-המפרץ והבן הקים את ביתו בקריות, החליטו אטל ובנימין לעבור לעין-המפרץ. היה קשה להינתק מהבית, אך הצורך להיות ליד הילדים, גבר. נקלטו בעין-המפרץ, גברו על השוני, מצאו מקומם בעבודה ובחברה, ונהנו מחוג המשפחה ההולך ומתרחב - הנכדים והנינים הראשונים. עד האסון שפקד אותם עם מותה של בתם זהבה ואחריה גם בנימין הלך, לפתע, לעולמו.
אטל ספגה את המהלומות, התמודדה איתן. למרות בריאותה המדרדרת שמרה בכל כוחה על עצמאותה בביתה, על קשר חם עם בנה ונכדיה, והם התייצבו לצדה והשתדלו לסייע.
מותה הלא צפוי הביא לאבל כבד על משפחתה וחבריה.
 
יהי זכרה ברוך. 

חסר רכיב