חסר רכיב

תאני פלה ז"ל

תאני פלה ז``ל
-
10/07/1908 - 29/11/1957
פלה תאני (שטרנפלד)
בת שמעון ובריינדל
נולדה בכשנוב, גליציה ב-10.7.1908
עלתה לארץ ב-1930
נפטרה ב-ו' כסלו תשי"ח, 29.11.1957

נולדה למשפחה אדוקה ומכובדת. בנעוריה הצטרפה לתנועה ובמשך מספר שנים הייתה ראש הקן. עם סיום לימודיה בגימנסיה בקרקוב עברה לחוות ההכשרה של התנועה ב"ציכי קוונצ'יק" ובמקביל למדה במכון הפדגוגי שליד האוניברסיטה בקרקוב. עוד בנעוריה המוקדמים גילתה עניין בשאלות פסיכולוגיה וחינוך.
עלתה ארצה יחד עם ראשוני המייסדים של קיבוץ ג', שנטע את אוהליו בבת-גלים של חיפה. מאז התגלו קווי אישיותה – היכולת להתמודד עם בעיות קשות, תחושת האחריות בפני הכלל והדאגה לזולת. פה ניהלה את המטבח בימים של אבטלה ומצוקה חומרית. מפה יצאה לעבודה במשק-בית בעיר ואחר כך ל"מוזאיקה" – ביח"ר למרצפות.
בחיפה נרתמה לפעולה במועצת הפועלים, בארגון הפועלות, בלשכת העבודה ובארגון אמהות עובדות. צעירה, עצמאית בהשקפתה ובעלת אופקים, חתרה בעקביות לעיצוב מעמדה של החֲבֵרה בקיבוץ, שחרורה מכבלי החינוך והמסורת של הבית בחו"ל.
ב-1933 קיבלה פלה על עצמה את השליחות בתנועה החינוכית בארץ והדריכה בקנים בחיפה ובתל אביב. חניכיה מאז, החלק הישראלי של ניר דוד, לא שכחו לה את חסד הפגישה וגישתה האישית.
ב-1933 החלה פרשת הפעילות הגדולה בחייה – העבודה החינוכית בקיבוץ. 20 שנה ומעלה הייתה מורה ומחנכת וכאן השקיעה את מיטב כשרונה ומסירותה והייתה לסמכות בענייני חינוך הרחק מעבר לביתה הקיבוצי.
כדי להרחיב את השכלתה יצאה פלה ב-1941 ללמוד בסמינר הקיבוצים בתל-אביב. עם שובה קיבלה את קבוצת "תומר", אותה חינכה וליוותה עד לכניסתה למוסד.
במרוצת השנים האלה נקטעה פעולתה החינוכית והיא שוב מילאה תפקידים בקיבוץ – כמזכירה, מנהלת המטבח, מרכזת וועדת החינוך. פלה הקימה אז לראשונה את הוועדה הפדגוגית בקיבוץ ושקדה על פיתוחו של משק – הילדים, מתוך הערכה לחשיבותו כגורם חינוכי. הייתה מסייעת בעצה ובהדרכה לעובדי החינוך שלנו וכן למורים מקיבוצים אחרים, שהיו פונים אליה תכופות.
לא פחות מאשר לענייני הציבור התמסרה פלה לביתה ולמשפחתה. לילדיה תמר ועמיר הייתה לא רק אם מסורה, אלא גם ידידת נפש רבת –תחושה והבנה, מלווה נאמנה מקרוב ומרחוק בתהליך צמיחתם והתבגרותם.
אופייניים הדברים שכתבה במכתביה לתמר בתה: "... העיקר לא להוריד ראש ולא להשלים עם הקיים. גם אמך אף פעם לא הרכינה ראש ולא נכנעה להלך רוח שנשב, כי אם לחמה על השקפתה ודעתה. ואני יודעת כי בתי תלך בדרכי ולא תכזיב...". או – "... גם אני מעריכה את הפרט במידה שהוא משתלב ביצירה החברתית. אבל לשילוב זה דרכים שונות וצורות שונות.... אמרתי לך מה שאמר לי פעם אבי: "פלה, אי אפשר להיות גנרל ומטאטא רחובות גם יחד, צריך להפריד בין המלאכות". ואני כבר אז הייתי "אדם סינטטי".... טיפוס כמוני, אולי באמת מתאים יותר "לחבוק זרועות עולם...".
כאובה אך אמיצה הלכה לעולמה שמונה חודשים אחרי מות בתה – תמר.
הניחה בעל – יוזק ובן – עמיר.
 
יהי זכרה ברוך. 

חסר רכיב