חסר רכיב

תאני תמר ז"ל

תאני תמר ז``ל
-
16/06/1935 - 01/01/1957
תמר פרומקין (תאני)
בת יוסף ופלה
נולדה בעין המפרץ 16.6.1935
נפטרה בכ"ח טבת תשי"ז 1.1.1957

כולם אהבו את תמר. דמותה שפעה נהרה של אופטימיות, חמימות כובשת וקסם אישי. ילדה בריאה הייתה ובעלת רגש רב, כפי שמעידה על עצמה ביומנה: "... קשה לי להודות, כי הרגש משתלט אצלי על ההכרה ועל השכל... " (23.6.1951). אהבה פרחים, בעלת ידע בצמחים, עבדה ברצון במשתלה.
יחד עם בני קבוצתה "חבצלת" נדדה לא מעט עד שהגיעה למוסד החינוכי שלנו, שהוקם ב-1949.
תמר הייתה אישיות רב-צדדית בנטיותיה וחשה צורך פנימי והכרתי להיות שותפה פעילה בחיי החברה והתרבות במוסד הצעיר הצומח והתוסס. היא הייתה נרתמת לעשייה במסגרת החברה, בוועדותיה השונות וכן בקרב קבוצתה. בחוש הטוב והרגיש שלה השכילה לגלות תופעות של מצוקה אישית וידעה לעזור בדרך המיוחדת שלה, מתוך הבנה דיסקרטית, לבבית ועדינה.
הייתה מחוננת בחוש מוזיקלי ומגיל צעיר התמידה לנגן במשך שנים, אך התקשתה בתקופה זו לחלק את זמנה בין המוסיקה התובענית לבין מילוי יתר החובות. לפלה הייתה קשורה בקשר עמוק ומיוחד. איתה חלקה הרהורים וסודות-לב, איתה התייעצה בכל הבעיות ואף האישיות ביותר. שמור בזיכרוננו איזה נוגה של קרינה הדדית, אשר אפף את השתיים במגעיהן ובא לידי ביטוי בהופעתן, ואף באגרות הרבות שהחליפו ביניהן.
ב-1952 סיימה תמר את לימודיה במוסד והתגייסה לצבא, אך שוחררה כעבור זמן קצר, כאשר נתגלתה מחלתה. החליטה אחרי לבטים ללמוד מוסיקה ונרשמה למכון ב"אורנים". זה היה מאז ומתמיד התחום הקרוב לליבה ושמחה להקדיש לו עתותיה, דמיונה וכישרונותיה. התקופה הראשונה ב"אורנים" הייתה קשה בעקבות בריאותה המעורערת. לא נתנה לסביבתה להרגיש בזאת, נאמנה לגישה שאימצה בנעוריה. מעיד על כך המקרה שסופר – כשנהרג דודה האהוב בנימין ז"ל, נעצבה תמר מאד ובכתה. באותו הערב רקדה במסיבה של חברת-הילדים וכששאלוה לפשר הדבר השיבה: "לא כל אחד מוכרח לדעת מה קורה איתי. רקדתי, אבל בלב עצוב לי מאד". 
התקופה ב"אורנים" הייתה פרק מאושר בחייה. כאן מצאה את ארקה אהוב-ליבה ובעלה לעתיד. רכשה ידידה קרובה ולמדה מוסיקה שפתחה בפניה עולמות, העניקה חוויות ופיתחה את כוח-יצירתה. זו הייתה תקופת פריחה רגשית, שגברה בעוצמתה על מועקת המחלה המאיימת.
 
יהי זכרה ברוך.
בתום לימודיה ב-1955, חזרה תמר הביתה והחלה להורות מוסיקה בבית הספר המקומי. כעבור זמן קצר נישאה ומאושרת הייתה להקים את ביתה, כשהיא עתירת תכניות וסיכויים. בתקופה זו השתתפה בחוג המלחינים, שארגן המרכז לתרבות ע"י "אורנים" וכתבה את רוב יצירותיה.
בעיצומו של תהליך הצמיחה וההתפתחות, קיפד המוות את חייה. הניחה בעל – ארקה, הורים ואח.
 
יהי זכרה ברוך. 

חסר רכיב